בחזרה לעמוד הקודם

שמואל קליין * וּבְפִנַּת רְחוֹב מִלְחֲמוֹת הַיְּהוּדִים בַּלַּיִל. פָּסַעְתָּ חֲרִישִׁית, מְיַבַּבֵּם אֶת הִמְנוֹנוֹת הַגְּאֻלָּה. לִקְרֹא לְבֶן דָּוִד לִקְרֹא לְבֹעַז וּלְרוּת וְלַקּוֹצְרִים. לְהַאֲמִין כָּאן עַל הַסֶּלַע הַזֶּה אֲנִי הַמֶּלֶךְ דָּוִד חָכָם הַקָּטָן. דַּל וָרָשׁ, יְצוּק שֶׁמֶן מִזֵּיתֵי בֵּית לֶחֶם. בּוֹהֶה אֱלֵי אֶפְרָתָה, אֶת זְמִירוֹת מַלְכוּתִי. לְנֹעַם לָךְ רָחֵל אֶת עִקְּבוֹת חַיַּיִךְ וּלְזַמְזֵם לְנָעֳמִי אֲהוּבָתִי אֶת שִׁירַת הַשִּׁבֳּלִים. נוה דניאל, סיון התשס"ב

ֹ