בחזרה לעמוד הקודם

שירה טברסקי-קסל סֵדֶר פֶּסַח חֲסִידִי בְּשֻׁלְחַן סֵדֶר פֶּסַח שֶׁל אָבִי עֶשֶׂר הַמַּכּוֹת חָתְכוּ בַּבָּשָׂר הַחַי הַיַּיִן שֶׁנִּשְׁפָּךְ מֵהַכּוֹס מֻכְרָז כְּדָם לֹא בְּטִפְטוּף דַּק מֵהָאֶצְבַּע, הַיַּיִן אֶלָּא כְּדַם שְׁחוּטִים נִשְׁפָּךְ אַבָּא אוֹמֵר וְאִמָּא אוֹמֶרֶת דָּם יְהוּדִי, לְכִי יַלְדָּתִי לַכִּיּוֹר לְטַפֵּס בַּסֻּלָּם הַקָּטָן תִּשְׁטְפִי אֶת טֻמְאַת קַעֲרַת הַמַּכּוֹת הַזֹּאת תְּטַהֲרִי כָּל צַלַּחַת וּכְלִי וְאֶת יָדַיִךְ, כִּי נֶהֱפָךְ לְדָמֵנוּ הַיַּיִן בְּזָכְרֵנוּ אֶת הָעַבְדוּת אֶת אַכְזָרִיּוּת מִצְרַיִם, אֶת כְּפִיּוּת-הַטּוֹבָה לְאָבִינוּ יוֹסֵף, וְהַבְּכִי לַתִּינוֹקוֹת פְּרִי רְחָמֵינוּ שֶׁנִּטְמְנוּ בְּפִתֹם וְרַעַמְסֵס בֵּין קִיר-מַעֲשֵׂה-זֵעַת-אַפֵּינוּ לְלִבְנַת כְּפִיַּת-צָרֵינוּ.

ֹ