גליון יח
גליון יח
"מזמור"- כיתת שירה, תשס"ה
סתיו תשס"ו 2005
עורכים: אבישר הר-שפי, יורם ניסינוביץ', שור ענתבי
סדר השירים
יוחאי פלד
[ואל מול שתיקותיך]
פיטום הקטורת (קשת בענן)
[ותוכי שאף את ריחו של אלול]
פגישה בעין דור
רבקה ליבוביץ'
[רבי יהודה היה אומר ש]
[תקרא לי כשאתה נוסע]
[היודעים הלכו לבדוק]
[יעקב אבי התקוות שלי]
ארז פודולי
שירים ליואב
פאה
שירי בריאה
"באיזה משרד את משוררת"
ראיון עם רבקה מרים
עינה לקח
נורי
רכבת דוהרת בגשם
שירים לאבינו שבשמים
אביעד רוזנהק
עיניים בלב
שיר
שיר פוליטי
יואב איתמר
מלאכות
שתי מחשבות על שקד
היין
סופי אלון
שכרוּת
לא אסתיר
שיר הברוש
פולים
שדה
מוריה דאום-קפלן
[גופךָ]
[אני הרת עולם]
טעם להכאיב
אבא
[אמא מקשטת את הסוכה]
[מתחת למסיכות]
אור
צח אומן
תמונות חורף
[את בשתיקה אטומה]
יוסף
פמיניסטית
צופיה לאופר
מסיכות (מחזור שירים)
און-גארד
צו האופנה
מסיכות
מידה כנגד מידה
"אני כותבת רק שירה, ולפעמים היא יוצאת לי בשורות של פרוזה"
ראיון עם ליאת קפלן
אריאל ברטוב
סכרים
[כמו טווס שנוצותיו נשרו]
החושך שאני חושׂך
[עט גולש]
דלי קול
הילד מבקש יותר
הינומה
ביצה שֶ
הביציות
עומר ארבל
הלוא אפשר
ניצוץ כואב
מסיכות
שיר בהפסקת חשמל
פתח דבר
בראשית הכתיבה. בראשית בורא במילים, בדיבור, בצליל. אתה אחראי לכל מילה, כי ברצונך ליצור סדר בתוהו ובוהו. בורא את האור, ערב ובוקר, יום אחד. אחר אתה מפריד בין שמים לארץ, בין המאורות בחייך, בין ים ליבשה, בין ימים אינסופיים לאגמים, יוצר זמנים. אתה קובע מי בעל נפש צומחת, שׂוחה, זוחלת או חיה. בורא את הכל – גם את התנינים הגדולים והנוראים, השוֹרים בתהומות הפנימיים. ולפעמים אתה רואה כי טוב. אתה מוכרח ליצור לך אדם בצלמך, זכר ונקבה, שלא תהיה לבדך בהמשך המסע בעולם. לבסוף אתה צריך לברוא קודש, זמן שמעבר, בו תוכל לשבות ממעשיך ולהתבונן בהם. זהו הקודש הראשון של השירה. כך נתת מתנה לעולם. ועכשיו יצירתך אינה שלך לבדך עוד. יש לה חיים משלה, פתוחה לעולם כולו, להבנתו. ושוב מהתחלה.
גיליון זה מוקדש ל'מזמור', כיתת השירה של משיב הרוח. קבוצה מגוונת של כותבים התקבצה במחזור השני של 'מזמור', בהנחיית אבישר הר-שפי ויורם ניסינוביץ'. היא עברה מסע כתיבה אינטנסיבי ומעשיר שכלל סדנאות כתיבה, עריכה ומשוב, מפגשים עם משוררים ושיעורי העשרה שהכינו משתתפי הקבוצה. בין המשוררים שהתארחו ב'מזמור' – רבקה מרים וליאת קפלן; ראיונות עִמן, שנערכו על-ידי בוגרי הכיתה, מובאים בגיליון לצד השירים ופורשׂים עולמות שונים, היכולים להיפגש, אולי, רק בשיר.
בימים של מלל חלול, של סיאוב מערכות, של ניתוק, של חומות – אנו מבקשים לשלוח חץ. חץ של מהלכי נפש סמויים, של מישוש גבולות, של חיבורים עדינים, של כאב ושל עונג. חץ חודר שריון, חודר השתכפצות. אנו מכוונים אותו היישר אל הלב, עד דאתגלֵי לִבּא.
בכיתת השירה התכנסנו כדי לכתוב, ללמוד, לשמוע ביקורת, להתקדם, אך מעבר לכל – ליצור בקע בקליפות המציאות ולגלות בו חיי תעלומה פועמים,
והנה השירים לפניכם –
המערכת
