שיר בית

מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה יֵשׁ לְחַלֵּץ 

בָּלוֹנֵי הֶלְיוּם עַל מַקֵּל כְּלִי נְגִינָה מִזְרָחִי 

מְזַיֵּף מַטֶּה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מִמַּה וְאֵיךְ נוֹצַר 

לְפִתּוּחַ כֹּשֶׁר הַהִתְבּוֹנְנוּת וְהַהַתְאָמָה דִּינוֹזָאוּר 

לְלֹא סוֹלְלוֹת כּוֹכַב יָם צָהֹב דַּחְפּוֹר אֶחָד 

מוּטָל עַל צִדּוֹ יָכֹלְתִּי לְהַמְשִׁיךְ לִמְנוֹת 

וּלְהַדֵּק לְמִקְלַעַת בִּטּוּי שִׁיר בַּיִת 

אַךְ שָׁכַחְתִּי אֵיךְ. 

נוֹתְרוּ כַּמָּה שָׁעוֹת 

לְתֹם עֲבוֹדַת הַלַּיְלָה 

אַתָּה תָּשִׁיר וְתָשׁוּב

וַאֲנִי מְנַסָּה לָשׁוּב וְלָשִׁיר

מְכַלָּה זְמַן שֶׁיָּכֹלְתִּי לְפַנּוֹת לְפָחוֹת

שֶׁתִּהְיֶה צוּרָה שֶׁל בַּיִת 

שׁוֹלֶפֶת מִלִּים מִתּוֹךְ גּוּשׁ 

מְנַסָּה לְזַהוֹת 

מַה שֶּׁלִּי וּמַה שֶּׁלְּךָ 

גַּם נֹכַח הַר הַכְּבִיסָה  

 

מַסּוֹק לֵילִי מִסְתּוֹבֵב מֵעָלַי מְנַסֶּה לְאַתֵּר 

מַה שֶּׁנּוֹתַר מִמֶּנִּי גַּם אֲנִי 

מְנַסָּה לְזַהוֹת 

מְעַט לִפְנֵי הַוִּתּוּר הַסּוֹפִי 

בְּטֶרֶם אֶטְבַּע בְּתוֹךְ הָרֹךְ הַחַם שֶׁל בִּתִּי הַנּוֹשֶׁמֶת וּבְנִי

(בְּאֵיזוֹ שָׁעָה נָתַתִּי אָקָמוֹל) מַה נַּעֲשֶׂה עִם הַסּוּגְיָה הַזּוֹ

שָׁאַל בֶּן שָׁלֹשׁ וָחֵצִי וַאֲנִי שְׂפָתִי 

אֲצוּרָה בְּשַׂק הַשִּׁלְיָה עַד שֶׁיִּבְקְעוּ לֹא אֵדַע

אִם צְלוּלִים אוֹ צוֹאִים אוֹ מַיִם אֵין בּוֹ.

שׁוּב קָפַץ הַחַשְׁמַל

אֲנִי כּוֹתֶבֶת בַּחֹשֶׁךְ 

נִסְמֶכֶת עַל סוֹלְלָה בַּנַּיָּד 

שֶׁעָלָה הַרְבֵּה כְּדֵי שֶׁאֶלְמַד 

מַשֶּׁהוּ פְּרַקְטִי לַעֲשׂוֹת לְמִחְיָתִי

שׁוּב מֵעָלַי הַמַּסּוֹק צוֹעֵק בַּאֲלֻמָּה

הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי וַאֲנִי הֲרֵי עֵרָה

וּבְאַמְתַּחְתִּי מִתְקַן כְּבִיסָה 

כּוֹרֵעַ וְכֵלִים בַּכִּיּוֹר

 

¯

לָמָּה לְהִזָּכֵר שֶׁאַתָּה מֵיטִיב

מְקַלֵּף אוֹתִי עַד

מִרְבָּצִים שְׁקֵטִים שֶׁל עֶצֶב מַתַּכְתִּי?

 

אֲנִי הֲרֵי בָּאָה אַחֶרֶת,

כְּרוּיָה לְעַדֵּן אֶת הַמַּכּוֹת,

מוּכָנָה לָסֶגֶת מֵעֶמְדַּת הַנְּהָמָה

שֶׁאָרְבָה לְפָרֵשׁ חֲבָטוֹת

כִּסְטִירוֹת בְּגַב הַיָּד

דֶּרֶךְ הַשְׁפָּלָה.

 

אַתָּה מֵבִין שֶׁאָז הָיִיתִי מֻכְרָחָה

כְּדֵי לִהְיוֹת פִּיּוֹן שְׁוֵה זְכֻיּוֹת בַּמִּשְׂחָק

לִלְמֹד לְהָטִיחַ כְּלַפֵּי מַעְלָה.

עַכְשָׁו אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת דְּמוּת אָב שֶׁבְּךָ

רוֹכֶסֶת לוֹעוֹת שֶׁל חָלָל פָּנוּי

מְבַקֶּשֶׁת אוֹתְךָ טוֹב

מַאֲמִינָה לְךָ טוֹב עוֹד בְּטֶרֶם.

 

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת

וְנִדְלָקִים מְנוֹעִים דַּקִּים שֶׁל עֶצֶב

תְּפִלָּה מִתְפָּרֶקֶת מִנִּשְׁקָהּ, זוֹנַחַת

דּוּ קְרָבִיּוּת מַפְגִּיעָה

נִהְיֵית פְּגִיעָה, נָשִׁית כָּזוֹ, תְּחִנָּה

הֱיֵה רַחוּם, הֱיֵה אוֹהֵב

הדס שחם, מתוך גליון "ליקוטי שירות"

 

 

דִּבּוּר שֶׁל שֶׁפַע 

וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד-בְּלִי-דָי (מלאכי ג, י)

מַאי עד בלי די? עד שיִבלו שפתותיכם מלומר די (בבלי, תענית ט א)

 

שֶׁפַע מִזְדַּחֵל לִי לְיַד הַחַלּוֹן מְבַקֵּשׁ לְהִכָּנֵס

מְבַקֵּשׁ הָיִיתִי לִבְדֹּק אֶת טִיבוֹ, מוֹצָאוֹ,

לִבְחֹן אוֹתוֹ מִכָּל צְדָדָיו, לְהַעֲבִיר אֲגוּדָלִי בְּתוֹכוֹ

לִפְנַי וְלִפְנִים

 

מְנוּחָה לֹא מָצָאתִי כָּאן

וּפִי עוֹד לֹא בָּלָה מִזַּעֲקוֹת הַדַּי

רַק יֹבֶשׁ מַטְרִיד וּסְדָקִים דַּקִּים שֶׁל הֲרָקָה אַקְרָאִית

כִּמְעַט וְגָרְמוּ לִי לָשׁוּב אֶל הַמָּקוֹם, וְלִכְפֹּר

בַּמָּקוֹם בִּפְרָאוּת, לְהַרְגִּישׁ אוֹתוֹ בְּתוֹכִי

מֵטִיחַ הַכָּרוֹת, מַחֲלִיף אֶת הַסְּדִינִים, מֵצִיץ

מֵחֲרַכֵּי שִׂפְתוֹתַי הַסְּדוּקוֹת,

מַרְגִּיל אוֹתָן לְדִבּוּר שֶׁל שֶׁפַע

עַד שֶׁמִּתּוֹכָן יִדְרְשׁוּ: דַּי, דַּי.

עמיחי חסון, מתוך גליון כט', מזמור.

 

 

 

עַל דְּבַר יוֹנָה

 

עַל דְּבַר יוֹנָה הַנָּבִיא הַבּוֹרֵחַ תַּרְשִׁישָׁה מְרוֹשָׁשׁ מִכָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה

וּמֵעָיו הָמוּ לוֹ לְהָקִיא אֶת כָּל הַמַּיִם הָרְדוּדִים הַמְּלוּחִים לִקְרֹעַ אֶל הַמַּלָּחִים

בְּעוֹדוֹ סָחוּף בִּזְרָמִים שׁוֹמְמִים מִשְׁתָּעֵל וּמֵקִיא מֵהַבֶּטֶן כָּל

הַמִּלִּים הַקְּרִיאוֹת וְקִרְעֵי אַצּוֹת כָּל הַדְּגִיגִים שֶׁבָּלַע וּמְדַגְדְּגִים

בְּבִטְנוֹ לֵאמֹר הִנֵּה אֲנִי טוֹבֵעַ בַּיָּם וְאוֹמֵר שִׁירָה הִנֵּה הָרֶקְוִיאֶם

הַגָּדוֹל שֶׁלִּי לַחַן סְעָרָה גְּדוֹלָה מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ כִּנּוֹרוֹת וּמְצִלְתַּיִם

הִנֵּה טוֹב מוֹתִי הַיָּפֶה מִיִּרְאַתְכֶם הַבְּזוּיָה שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ וְיוֹרֵד אֶל סוֹדוֹת

עֲמֻקִּים מִיַּרְכְּתֵי הַסְּפִינָה שֶׁחֲבָקַתְנִי נֶחָמָה חַמָּה אֶל דָּגָה

גְּדוֹלָה לְהִסָּפֵן בְּרַחְמָהּ כְּמוֹ יוֹנָה פְּצוּעָה תּוֹר וְגוֹזָל שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא

רְסִיסִים מְלוּחִים וְהִנֵּה הִיא מַעְבֹּרֶת עִבּוּרִי רְאוּ הַיָּם שׁוֹתֵק מֵעָלַי

אֲנִי הוֹלֵךְ וְנִבְלָע בְּקִרְבָּהּ הַחַם הוֹלֵךְ וְנִבְחָשׁ אֶל סוֹפִי

סוּף חָבוּשׁ לְרֹאשִׁי הַסְּחַרְחַר נַפְשִׁי מִתְעַטֶּפֶת עָלַי וּבָרֶחֶם אֲנִי שׂוֹחֶה

וּבוֹכֶה דִּמְעוֹת תּוֹדָה גְּדוֹלוֹת לֹא שָׁכַחְתִּי אֶת נְוֵה קָדְשֶׁךָ וְרַחֲמֶיךָ

כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה הוֹמִים וַאֲנִי הוֹמֶה מֵהַבֶּטֶן כְּיוֹנָה תַּמָּה מְגַרְגֵּר גַּם

כִּי הִנֵּה אֲנִי מוֹצֵא מָנוֹחַ

אודיה גולדשמידט, מתוך גליון נשים

 

 

 

קֹבֶץ קוֹל

 

צְלִיל הַמַּיִם נִמְשָׁךְ מִן הַכִּיּוֹר בְּבֵיתִי אֶל הַיָּם.

 בִּעְבֵּעַ וְהִצְלִיל

 כְּמוֹ מִכְתָּב מְשֻׁלְשָׁל לְתֵבַת מִכְתָּבִים

 אֲנִי שָׁטַפְתִּי כֵּלִים וְקוֹלוֹת צְחוֹק וּבְכִי

 יַחַד יָרְדוּ בַּצִּנּוֹר

 וּבַיָּם, הַגַּלִּים הֶעֱלוּ קֹבֶץ קוֹל לְתוֹךְ קוֹנְכִיּוֹת

 קֹבֶץ קוֹל שֶׁיִּזְכֹּר אֶת אֹשֶׁר יָפְיֵךְ

 וְיִשְׁכַּח לִי בִּכְיִי

 

 סְפוֹג נִקּוּי הַכֵּלִים כְּשֶׁיָדַי רָעֲדוּ,

 אֶת סְמַרְטוּט הָרִצְפָּה הַנִּסְחָט

 כְּשֶׁאָבִי בְּבֵיתִי עַל כִּסֵּא גַּלְגַּלִּים

 נְטָשַׁנִי אָחִי

 וְרַק אַתְּ אִתִּי

 כְּשֶׁרַגְלַי הַיְחֵפוֹת טוֹפְפוֹת בְּעִקְּבוֹת תִּינוֹקוֹת:

 שִׁבְעַת יְלָדֵינוּ, שִׁבְעָה יְלָדִים.

 

 הַגֶּשֶׁם הִכָּה בַּחַלּוֹן

 הַוִּילוֹן רָקַד מְטֹרָף

 מֵחוֹר הַמַּנְעוּל שָׁרְקָה רוּחַ

 וְהַצְּלִיל טִפֵּס וְעָלָה שׁוּב מִן הַכִּיּוֹר

 מַרְאֶה לִי אֵיךְ מְכַסָּה סְתִימָה שֶׁל מַיִם רַבִּים

 

שירים מתוך "דמויות ישראליות", אוסף שירים בתהליך כתיבה.

 

 יוסף עוזר, מתוך גליון כג' הארץ, הבית

 

 

 

 

דַּי פּוֹלִיטִיקָה מַתִּי, אַרְבַּע וָחֵצִי בַּלַּיְלָה

 

אֵיפֹה הֱיִיתֶם בַּלַּיְלָה

אֵיפֹה הַלַּיְלָה הָיָה בְּךָ,

מֶרְחָבִים שׁוֹמְמִים, רַק בַּתּוֹדָעָה שֶׁל בֶּן-גּוּרְיוֹן

לֹא מְשַׂמֵּחַ אוֹתִי לִרְאוֹת אוֹתוֹ עוֹמֵד עַל רֹאשׁוֹ

מתי שמואלוף, מתוך גליון ל' שירה דרומית

לשיר השבוע הקודם