טעימת שיר

שִׁירֵי פֶבְּרוּאָר
(מתוך מחזור שירים)
 
1
אֵיךְ לִכְתֹּב אֶת פֶבְּרוּאָר?
הַבַּיִת הִתְרַחֵב וְהָיָה פִּתְאֹם
גָּדוֹל מִדַּי
הִתְהַלַּכְנוּ בֵּין הַקּוֹמוֹת
מְחַפְּשִׂים אֶת שֶׁאָבַד
 
בְּפִנַּת הָעֲבוֹדָה
בֵּין חֲדַר הַשֵּׁנָה לַשֵּׁרוּתִים
נִלְכַּדְנוּ בַּזְּרִיחָה
שֶׁאָרְבָה לָנוּ בַּחַלּוֹן 
 
 
2. בַּחֲשֵׁכָה
צִפּוֹר בִּמְעוֹפָהּ
בּוֹזֶקֶת אַבְקַת נְדִידָה עַל
כַּנְפֵי הַקֶּבַע שֶׁלִּי
 
אֲנִי מִתְנַעֶרֶת 
צָבַרְתִּי שֻׁמָּן טוֹב לִגְמִיעַת מֶרְחַקִּים
הַמַּסָּע פָּרוּשׂ, הָאֲוִיר בָּהִיר
וְחוּשַׁי חַדִּים בָּאֲפֵלָה
 
עַכְשָׁו הַזְּמַן.
קָטַפְתִּי כְּבָר אֶת הַיָּרֵחַ
כִּיסַי מְלֵאִים אֶפְשָׁרֻיּוֹת
וַאֲנִי בּוֹחֶרֶת בְּשֶׁלִּי
 
מְבַטֶּלֶת בְּאַחַת
אֶת כֹּחַ הַפְּחִידָה
 
 
3
אָבִיב כְּבָר כָּאן.
אֲנִי נִכְנֶסֶת לְמֶרְחָב
בּוֹ לֹא הָיִיתִי מִזְּמַן.
הָיָה שֶׁלָּנוּ
וְהָיוּ הַיְלָדִים
וְהָיָה שֶׁלָּנוּ עִם הַיְלָדִים
 
עַכְשָׁו יֵשׁ יָמִים בָּהֶם אֲנִי פּוֹתַחַת דֶּלֶת
וְרַק הַבַּיִת מְחַיֵּךְ לִקְרָאתִי
בַּחַלּוֹנוֹת זוֹרְחִים הָאַלּוֹנִים
וְרוּחַ עַלִּיזָה מְבַדֶּרֶת אֶת הַוִּילוֹנוֹת
וּמְצַחְקֶקֶת לִי לְבַד נִפְלָא
 
לִפְעָמִים בָּעֶרֶב בָּאָה אֲהוּבָתִי
וַאֲנַחְנוּ רוֹקְמוֹת מַעְגָּל 
קוֹפְצוֹת כְּמוֹ יְלָדוֹת
יָם–יַבָּשָׁה
אֶל חַיִּים חֲדָשִׁים

רות שמרוו, מתוך גליון נשים

גליון ט

גליון ט

קיץ תשס"א 2001

עורכים: אבישר הר שפי, אליעז כהן, נעמה שקד

gil9

(במקום דבר מערכת)

 

"וישרנה הפרות בדרך" (שמואל א' ו, יב) - הפכו פניהם כלפי הארון

ואמרו שירה. אי זו שירה אמרו?

רני רני השיטה

התנופפי ברב הדרך

המחשקה ברקמי זהב

המהללה בדביר וארמון

המעלפת מבין שני הכרובים.

אמר רבי שמואל בר נחמני: כמה יגע בן-עמרם עד שלימד שירה

ללוויים ואתן אומרות שירה מאליכן- יישר חילכן!

 

(מתוך ילקוט שמעוני, שמואל א' רמז קג)